<h1>ארחות חיים הלכ' יין נסך סימן ז'</h1>
<h2>דף מז.</h2>
ישראל משומד יינו יין נסך כגוי עד שישוב בתשובה והוא נאמן לומר נתגיירתי וכן פסק הרי"ט ז"ל. שאם אמר נתגיירתי ביני לבין עצמי נאמן דמה שארז"ל נתגיירתי ביני לבין עצמי אינו נאמן הני מילי בגוי דתשובתו אינו כלום עד שיהיו עמו שלשה דכתיב ביה משפט אבל במשומד דלא כתיב ביה משפט נאמן. והעיד הר' י"ט שבבית הר' אברהם בא משומד אחד ואמר נתגיירתי ושתו מיינו. והר' אהרן הלוי ז"ל כתב על ההוא גוי דהוה סליק לירושלים ואכיל פסחים דמי שבא ואמר ישראל אני נאמן בכל מקום בין בארץ בין בחוצה לארץ עכ"ל.
תשובה למר רב משה גאון ז"ל על ישראל שנשתמד ואחר כך חזר לדין ישראל אם עושה יין נסך או לא. והשיב כך ראינו שאם הלך למקום שאין מכירין אותו ומשמר כל המצות מקבלין אותו להיות כישראל כשר. ואין מחייבין אותו לחזור למקום שמכירין אותו מפני הסכנה. ומותר לשתות עמו בכוס אחד עכ"ל. והר' שם טוב פלכו ז"ל אמר לי בשם הרשב"א ז"ל שכתב בתשובה ישראל שנשתמד מחמת יראה מגעו ביין כשר. ויש מי שכתב ששחיטתו כשרה ע"כ. ואין היין נעשה יין נסך אלא א"כ היה ראוי ליקרב על גבי המזבח אבל יין מבושל או אם נתערב בו מעט שאור או דבש אינו מתנסך לפי דעת קצת הגאונים כמו שנבאר בע"ה.
